הימים האחרונים הם בבחינת אנרגיית שינויים מהירים מה שנראה כמו תכנית זהב הרגע נשמע כמו רעיון גרוע ומתיש בעוד חצי יום יום אחרי יום מזה שבועיים בערך אין במה להאחז ---------------------------------------------------------------------------------------- רבע ל 4 בבוקר מעירה 3 ילדים שישנים שנת ישרים בחדר נוח ונעים לצאת אל החושך להיטלטל עם מזוודות ותיקים אל שדה תעופה המוני הודי המתנות עמידות ילדים טרוטי עיניים ואני שומעת את הקול הזה חלוש מבפנים מה את עושה??? מנסה להתגבר עם כל צעד בתחנות השונות בשדה התעופה אנדמן. אנחנו בדרך אל האי אין לי מוטיבציה לנסיעה הזאת אנדמן זה חלום ישן אבל איכשהו להטלטל לשם עם 3 ילדים הוריד מהקסם ובדרך לשם מרגישה שזה לא החלום שלי כרגע מזכירה לעצמי שאתמול הייתי קלילה ופתוחה לקראת הבאות זו השעה.. נזכרת גם שרוב הפעמים אני ממש לא מבינה מה אני הולכת לפגוש ואין לי מושג גם הפעם בדיוק כמו שקרה בגסט האוס הנעים ששהינו בלפני הטיסה הזו שלכאורה לא הייתה שום סיבה טובה להגיע לעיירה או לגסט האוס הספציפי הזה ואז קרה המפגש עם אשה מיוחדת שהפ...
הבלוג הזה הוא מסעה של אשה. אמא. ילדה. עם שלושה ילדים. מסע ניקוי וריפוי. לאן אשר אלך או אחזור. שלי ושל כל הנקרה בדרכי. מחיים אלו ומחיים אחרים. מסע חקירה וגילוי של דרך חדשה. המתהווה מרגע לרגע. בהמון אהבה. ועם המון תמיכה ועזרה. מכל הכיוונים ובכל האפיקים. מסע שכל מהותו היא ללכת אחרי הלב, בהתמסרות והסכמה ולעיתים גם בהתנגדות, פחד וכאב. מסע העוסק בלא לדעת ובאפשרות להיות באי הידיעה באהבה. בשמחה שאינה תלויה בדבר ובנוכחות שקטה במה שיש עכשיו. מסע אלי. ת-ו-ד-ה א-ה-ב-ה