בנטייה הטבעית שלי אני מעדיפה עליות על פני ירידות אפילו בהליכה או טרקים ממש מעדיפה להיות בטיפוס\עליה על פני ירידה בירידות קשה לי יותר מעדיפה המראות מאשר נחיתות.. בעיקר מהבית, פחות חזרה אליו מעדיפה להיות מחוזרת על פני לחזר לדעת שרוצים בחברתי מאוד רואה את תהליך ההבשלה הנשית שלי רואה את ההבשלה הרוחנית שלי רואה את הידע הרב שצברתי רואה שמחפשת אנשים שיעשירו אותי חזרה רואה שמכל אחד יש לי מה ללמוד וגם רואה שמחפשת את היהלומים הללו שיתנו לי השראה רואה שמחפשת נוכחות גברית סביבי, זה נעים לי ויש רגעים שזה מאכזב אותי, הצורך הזה רואה שבימים שקשה לי קשה לי לאהוב ומרגישה את האכזבה מכך שאינני אור טהור מהיותי אנושית רואה שאין משהו חד משמעי שיכולה לומר עלי כל שידעתי אינני יודעת עוד אני פה רק להיום מחר יום חדש מלא שאלות ותשובות חדשות תודה לך הודו על כך שאינך מוותרת לי ומעמתת אותי עם כל האמיתות תודה לילדיי על כל מה שהם מביאים אלי כדי שאפגוש אותי יותר בהיר בהירות אהבה קבלה
הבלוג הזה הוא מסעה של אשה. אמא. ילדה. עם שלושה ילדים. מסע ניקוי וריפוי. לאן אשר אלך או אחזור. שלי ושל כל הנקרה בדרכי. מחיים אלו ומחיים אחרים. מסע חקירה וגילוי של דרך חדשה. המתהווה מרגע לרגע. בהמון אהבה. ועם המון תמיכה ועזרה. מכל הכיוונים ובכל האפיקים. מסע שכל מהותו היא ללכת אחרי הלב, בהתמסרות והסכמה ולעיתים גם בהתנגדות, פחד וכאב. מסע העוסק בלא לדעת ובאפשרות להיות באי הידיעה באהבה. בשמחה שאינה תלויה בדבר ובנוכחות שקטה במה שיש עכשיו. מסע אלי. ת-ו-ד-ה א-ה-ב-ה