הגעתי לישראל ומיד חיפשתי אחרי הריחות והטעמים שאני אוהבת שהיו חסרים לי כל כך אפילו שלא ידעתי שהם חסרים לי חנות אורגנית. ירקות לסלט חתוך רענן. מלח אטלנטי. ליים. שמן זית. תו"כ אפרסק כתום נחתך ואני מסניפה אותו ביס מפה. ביס משם כאילו מכניסה לתוכי את הזיכרון של החיים בארץ ואחרי יומיים.. ההתרגשות שכחה ונותרה אותה תחושה נושנה של כיווץ וקושי בנשימה של אי שייכות ועייפות של צורך בפיצוי על אי דיוק מקומי יעברו עוד ימים רבים עד שכל התחושות הללו יהיו לי מובנות ובינתיים אני פה מתמסרת למפגשים עם אנשים אהובים למנוחה לאוכל הטעים וזוכרת שכל זה לא מספיק עבורי כדי לפצות על תחושת היותי לא במקומי כרגע
הבלוג הזה הוא מסעה של אשה. אמא. ילדה. עם שלושה ילדים. מסע ניקוי וריפוי. לאן אשר אלך או אחזור. שלי ושל כל הנקרה בדרכי. מחיים אלו ומחיים אחרים. מסע חקירה וגילוי של דרך חדשה. המתהווה מרגע לרגע. בהמון אהבה. ועם המון תמיכה ועזרה. מכל הכיוונים ובכל האפיקים. מסע שכל מהותו היא ללכת אחרי הלב, בהתמסרות והסכמה ולעיתים גם בהתנגדות, פחד וכאב. מסע העוסק בלא לדעת ובאפשרות להיות באי הידיעה באהבה. בשמחה שאינה תלויה בדבר ובנוכחות שקטה במה שיש עכשיו. מסע אלי. ת-ו-ד-ה א-ה-ב-ה