המסע הראשון שלי ושל הילדים לבד הסתיים

כף רגלינו נגעה בארץ (הקודש?)
ואיפסה את המונה
מתחילה לה תנועה חדשה
המשך מסע
אחר
גם הוא כמו קודמו אל הלא נודע
גם הוא כמו קודמו לארץ חדשה

השונה בין שני המסעות הוא
שהפעם יש כוחות פנימיים
שמספרים לי על הדרך
הטובה הטובה שמחכה לי
מספרים על העשייה
של יש מאין
על יצירה
על נדבך נוסף במשוואה
על הרצון לתת את המתנה שלי
ליקום
בכל מיני צורות ואופנים
אשר נגלים אלי בלחישה
אט אט
בשלווה
בנחת
בשלמות
בסבלנות
בהבשלה
בשמחה
בהתרחבות
בנשימה
בקצב המותאם לכלי שלי
בחמלה
באהבה