הגעתי לישראל ומיד חיפשתי אחרי הריחות והטעמים שאני אוהבת שהיו חסרים לי כל כך אפילו שלא ידעתי שהם חסרים לי חנות אורגנית. ירקות לסלט חתוך רענן. מלח אטלנטי. ליים. שמן זית. תו"כ אפרסק כתום נחתך ואני מסניפה אותו ביס מפה. ביס משם כאילו מכניסה לתוכי את הזיכרון של החיים בארץ ואחרי יומיים.. ההתרגשות שכחה ונותרה אותה תחושה נושנה של כיווץ וקושי בנשימה של אי שייכות ועייפות של צורך בפיצוי על אי דיוק מקומי יעברו עוד ימים רבים עד שכל התחושות הללו יהיו לי מובנות ובינתיים אני פה מתמסרת למפגשים עם אנשים אהובים למנוחה לאוכל הטעים וזוכרת שכל זה לא מספיק עבורי כדי לפצות על תחושת היותי לא במקומי כרגע
כף רגלינו נגעה בארץ (הקודש?) ואיפסה את המונה מתחילה לה תנועה חדשה המשך מסע אחר גם הוא כמו קודמו אל הלא נודע גם הוא כמו קודמו לארץ חדשה השונה בין שני המסעות הוא שהפעם יש כוחות פנימיים שמספרים לי על הדרך הטובה הטובה שמחכה לי מספרים על העשייה של יש מאין על יצירה על נדבך נוסף במשוואה על הרצון לתת את המתנה שלי ליקום בכל מיני צורות ואופנים אשר נגלים אלי בלחישה אט אט בשלווה בנחת בשלמות בסבלנות בהבשלה בשמחה בהתרחבות בנשימה בקצב המותאם לכלי שלי בחמלה באהבה