סיכום חודש בתאילנד

חודש שלם בתאילנד (רובו בצ'אנג מאי)
ובו כמעט ולא הצלחתי לכתוב
זה התחיל עם זה שתאילנד ובעיקר התאילנדים לא היו לי נעימים
והמשיך בזה שאמא שלי הגיעה לביקור ולקח זמן עד שהשווינו תדרים
וכמובן שעברתי דרך זה לא מעט שיעורים
וקפיצת גדילה מאוד משמעותית בחיי
והסתיים במחאה גדולה של ילדיי על כך שהם רוצים לחזור לישראל
מה שהתקבל אצלי בקול גדול של שברון
לב
ותחושת כשלון כמעט
לרגעים אחדים
אבל הכל חלף עבר לו. כל הרגשות. כל הרגעים

וברגע הזה
כשאני מסתכלת עם זכוכית מגדלת
על המשותף לכל החוויות בחודש הזה
כל החוויות כולן
דיברו על אי-היאחזות
על החזקת החבל משני קצותיו
על לא לבטל שום דבר
כמו גם לא להאדיר שום דבר
על איזשהו אמצע
שבו לכל יש מקום
בדיוק כמו שהוא
מבלי שנפסול אותו
מבלי שאתן לו לזרוק אותי לכיוונים והחלטות
אפשר לשהות
בתוך החוויה של הכיווץ
כמו גם לנוח בתוך זו של ההתרחבות
ולזכור
שהכל חולף ומתחלף
אז אין טעם להצמד או להיאחז
ברגש שעולה

ש-ל-ם
שלמים אנחנו כפי שנבראנו
בוראים אנחנו חיים שלמים
א-ה-ב-ה
ק-ב-ל-ה
ה-ת-ר-ח-ב-ו-ת
ה-ו-ד-י-ה